פוסט #2 מעת האוטואימונית
בתמונה: תמונת חתך מעי עם הרבה רגשות
אז קודם כל קצת הסבר על מערכת העיכול- היא מתחילה מהפה, עוברת דך צינור הוושט לקיבה (שאגב זה לא החלק שגורם לנו לרוץ לשירותים) שמובילה למעי הדק שמחולק לשלושה חלקים שמובילים למעי הגס שמחולק גם הוא לשלושה חלקים וכדי לקצר משם מגיעים לפי הטבעת. הבטן מכילה רק חלק מהמעי והרבה מהכאבים שאנחנו מרגישות זה באזור שלו, אבל לא רק. יש גם כבוד גדול לצרבות שעולות בגרון, ריפלוקס וגם כל מה שקשור לישבן שלנו. אבל, בפוסט הזה הכוכב הוא המעי, שיכול להיות רגיש כמובן.
בהתחלה קראו לו מעי רגיז, ואמרו שהוא מאפיין מאוד נשים רגזניות, כאלו שלוקחות ללב, לא מצליחות להניח לדברים. עד כדי כך שגם הבטן שלהן מתחילה לאותת שמשהו לא תקין. בהמשך שינו את השם ל"רגיש", כי כמובן שמי שלוקחת לבטן וללא ללב היא "נקבה סופר רגישה".
בתור אחת שמאמינה שהגוף שלנו יודע לתקשר איתנו אז אני תופסת את מערכת היחסים שלי עם המעי הרגיש שלי בצורה אחרת.
בתור אחת שמאמינה שהגוף שלנו יודע לתקשר איתנו אז אני תופסת את מערכת היחסים שלי עם המעי הרגיש שלי בצורה אחרת. אני רואה את המעי הרגיש בתור משהו שמסמן לי מתי עליי לתת תשומת לב לדברים שקורים בחיי. בתכל'ס אין זמן יותר טוב מישיבה בשירותים לעשות חשבון נפש עם עצמי על דברים שמפריעים לי. לפחות אצלי בניגוד לאחרים, המקלחת משמשת יותר לשירה בציבור, ואני מקווה שהמים מצליחים לחפות על השירה המדהימה שלי ולהגן על השכנים בבניין.
כפי שאני רואה את זה, המעי הרגיש בעצם משרת את מי שזכתה בו ברגעי תהילה שבהם היא מודעת לכך שצריך לשים זרקור על דברים שאולי קשה לה לעכל באותו רגע, הבנתן מעי-לעכל?
המסר העיקרי שהוא מוסר לי כשהוא (המעי) משתולל, הוא שעכשיו אני זקוקה לתשומת לב ואין דבר יותר חשוב מעצמי.
באותם רגעים הגוף מבקש הקשבה עצמית גם לעניין שמכביד עלינו, וגם לשימת דגש על תזונה מסייעת שמפחיתה את ההר געש שקיים בבטן.
המסר העיקרי שהוא מוסר לי כשהוא משתולל, הוא שעכשיו אני זקוקה לתשומת לב ואין דבר יותר חשוב מעצמי.
Comentários