הגדרה יבשה
(הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות), או בקיצור הפרעת קשב ( מוכרת כ-ADHD, היא הפרעה נוירו-התפתחותית שתסמיני הליבה שלה הם קשיי קשב וקשיי ריכוז, היפראקטיביות (פעלתנות יתר), ואימפולסיביות. עם זאת, לא כל התסמינים חייבים להופיע כדי לענות על הקריטריונים של אבחנת הפרעת קשב. התסמינים מפורטים בDSM 5 ספר האבחנות הפסיכיאטריות הרשמי. הפרעת קשב היא תופעה שכיחה הקיימת בקרב כ-7%-10% מהאוכלוסייה. במבוגרים עד 4%. היא מתפתחת במשך חמש שנות החיים הראשונות ואינה דועכת בגיל מסוים. היא עלולה להפריע בלמידה, בעבודה, ביחסים בין-אישיים ובפעילויות הטיפול העצמי. הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-ביולוגית התפתחותית מורכבת המקושרת לתפקוד שונה של מוליכים עצביים. המוליך העצבי העיקרי המעורב בהפרעת קשב הוא דופמין. לדופמין תפקיד מרכזי בין היתר גם בתפקודים הניהוליים שמאפשרים לאדם ויסות עצמי ותפקוד מיטבי מכיוון שהם אחראיים על תכנון, ויסות רגשי, גיוס מאמץ, עיכוב תגובה עוד. פעילות הדופמין במרווח הבין-תאי )סינפסה ( שבמוחו של אדם עם הפרעת קשב, נמוכה מזו האופיינית למוח אדם ללא הפרעת קשב . בהתאם לכך, תרופות מעוררות המגבירות את פעולתו של הדופמין מביאות להקלה בתסמינים של ההפרעה. הקשב ושאר התפקודים הניהוליים הכרחיים לפעולות המוּדעוֹת והלא-אוטומטיות אותן אנו מבצעים במהלך חיינו. הנמכה בתפקודים הניהוליים יכולה לפגוע בקליטה ובעיבוד של מידע סביבתי בדרכים שונות. הקושי לשים לב לפרטים עלול להקשות על איתור ועל זיהוי גירויים סביבתיים חשובים. הפרעת קשב מקושרת לנדידת מחשבות ספונטנית ואינטנסיבית. בהתאם לכך, חלק מהאנשים המתאפיינים בחוסר קשב נוטים לחולמנות, נתפסים על ידי הזולת כמי שאינם מקשיבים, נוטים לאבד חפצים ולהיות שכחנים בפעילות יומיומית. בהתאם לכך הפרעת קשב מאופיינת בחוסר ארגון, שאינו נובע מהתנגדות או אי הבנה. בחיי היום יום חוסר הארגון יכול לבוא לידי ביטוי בין היתר בנטייה לאי סדר ובלגן במשק הבית, בתיק ובסביבת העבודה.
נמרות מסבירות
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה שנובעת מהמוח והחומרים שמפעילים אותו. בד"כ זו הפרעה תורשתית מה שיכול להסביר למה גם אמא שלך למשל לא מאוד מפוקסת. ההפרעה מתחילה בד"כ בילדות ונמשכת לאורך כל החיים. אפילו שהרבה מקשרות אותה ללמידה זו לא לקות למידה, כי היא משפיעה על הרבה מאוד חלקים מהחיים שלך. את יכולה להיות מצטיינת בלימודים ועדיין להרגיש שהפרעת קשב משפיעה על החיים שלך. חומר שמופרש במוח ונקרא דופמין, מופרש בכמות נמוכה יחסית לנורמה וגורם לקושי להתרכז, להיות קשובה, לשים לב לפרטים קטנים, לנהל הרבה משימות במקביל ועוד. הקשב שלנו הוא משהו בסיסי שמשפיע על הרבה מאוד פעולות מוחיות אחרות כמו זיכרון למשל. לכן, מאוד יכול להיות שאת מרגישה שיש לך גם קושי בקשב וגם "קושי בזיכרון", אבל זה בדרך כלל מגיע בגלל אותה הסיבה. בגלל שהבחינו בהפרעה הזאת לראשונה על התנהגות של בנים היפראקטיביים שמפריעים בבית ספר, נוצר מצב של תת-אבחון של בנות. כי אם לחלק את זה בצורה מכלילה- בנים נוטים להיות "היפרים" ומפריעים ובנות יותר "חולמניות" ומופנמות. אבל ההשפעה על נשים מהגן ועד הזקנה היא משמעותית באותה המידה כמו לגברים. אגב גם אצלנו יש "היפריות" אבל הרבה פעמים זה יראה אחרת, אצל נשים יקראו לזה אולי "פטפטניות, דרמטיות, רגישות, אימפולסיביות..." יכול להיות שלא אובחנת או לא חשדת עד לשנים האחרונות. זה די נפוץ אפילו, באמת מאבחנים פחות נשים וזה לא בגלל שההפרעה הופיעה במפתיע או שהיא פחות מפריעה. מה שחשוב לזכור הוא שגם אם את מבינה רק עכשיו שיכול להיות שאת מתמודדת עם ADHD, יש מה לעשות!
איך זה נראה ומרגיש ?
לפני שתתחילי לקרוא שימי לב- לכולם יש "סימפטומים" של הפרעת קשב לפעמים- בתקופות מאוד לחוצות, בתקופה שאחרי ההריון הרבה פעמים... אבל לא לכולם יש הפרעת קשב! כשמדובר באמת בהפרעה, הסימפטומים ישפיעו ממש על היומיום שלך, לאורך שנים ואת חלקם תכירי כבר מהילדות. באופן כללי:
יכול להיות שאת מרגישה שקשה לך להישאר מרוכזת במה שאת עושה.
יכול להיות שאת מרגישה קושי "להתניע" גם פעילויות שאת מבצעת כל יום מאז שאת ילדה.
יכול להיות שאת מרגישה שקשה לך להתמיד בכל מיני מטרות "בריאותיות", להצליח לשמור על דיאטה, לשמור על לו"ז מסודר של פעילות גופנית.
הרבה פעמים את מרגישה שהגבת בצורה מוגזמת מידי לבעיה קטנה ומתחרטת על התגובה.
יכול להיות שאת מרגישה שאת תמיד באחד משני מצבים- או שכל גירוי שנמצא סביבך חודר אלייך ומעסיק אותך והמחשבות מקפצות או שאת מרוכזת בדבר אחד בלבד ומתעלמת מבלי לשים לב מכל דבר אחר שיכול להיות אפילו חשוב. מרגישה לא מווסתת.
יכול להיות שאת מרגישה פרצי מוטיבציה חזקים מאוד לעשות שינוי, ואת מתקשה להבין לאן נעלמים כמה ימים אחרי.
את יודעת שיש לך את היכולת לעשות כל מה שאת רוצה, ואת הידע לעשות את זה אבל בפועל את מתקשה לגרום לזה לקרות.
יכול להיות שיש לך מוח יצירתי ברמות! את יכולה לחשוב על שמונה כיווני מחשבה בו-זמנית, פשוט לפעמים זה לא כל כך נשלט וי אפשר לעצור את זה.
יכול להיות שאת מרגישה שאת משקיעה הרבה מאוד כוחות כדי לעשות דברים ש"נשים רגילות" עושות בקלות.
בקשרים החברתיים:
יכול להיות שכשאת נפגשת עם אנשים קרובים לך, את נהנית מאוד מהקשר איתם, אבל לא כל כך מבינה למה קשה לך יותר לשמור על קשר בטלפון, סמסים או כשלא מתראים תקופה ארוכה.
אנשים קרובים לך, לא כל כך מבינים למה קשה לשמור איתך על קשר בווטסאפ, טלפונים וכו. "לאן נעלמת?" יכולה להיות שאלה שאת שומעת לעיתים תכופות.
יכול להיות שאת מרגישה כמו "מתחזה", דואגת שלא יגלו שבעצם די קשה לך.
יכול להיות שאת מגיבה בצורה לא מותאמת, או לא כמו שהיית רוצה לילדים שלך, לקרובים שלך. לפעמים, אפילו באופן שלא תואם את הערכים שלך.
בתפקוד היומיומי:
יכול להיות שאת מאבדת חפצים לעתים קרובות, או פשוט מבלה הרבה זמן בחיפושים.
יכול להיות שאת מתקשה לנהל את האכילה שלך – או שאת מרגישה "משועממת" ואוכלת כל הזמן בלי קשר לרעב, או שאת מאוד מרוכזת במשימה ויכולה לשכוח לאכול למשך שעות.
יכול להיות שאת מתקשה ליהנות ממין כי את מתקשה להתרכז ולהישאר ב"רגע"
בבישול- יכולה להתחיל לבשל בלי לבדוק שיש את כל המצרכים, קושי ,לשכוח דברים על הגז. אולי נוטה גם לקחת על עצמך פרויקטים שאפתניים בלי להסתכל שיש לך את הזמן והיכולת לזה.
לא משנה כמה בגדים את קונה, בסוף אין לך משהו נקי ללבוש כי הכל בסל כביסה.
יכול להיות שגם כשאת מסדרת את הבית- את בעצם בגדול מעבירה את הבלאגן ממקום למקום.
יכול להיות שאת מרגישה קושי להחזיק עבודה לאורך זמן.
יכול להיות שאת מרגישה שאת לא מצליחה לשלוט בקניות שלך און-ליין.
בחלק הרגשי:
יכול להיות שאת מרגישה שאת "אישה לא מוצלחת"
יכול להיות שאת מרגישה שאת לא מצליחה לחלוטין לתפוס את הקטע של "מבוגר אחראי", איך זוכרים מתי לשלם חשבונות? למשל.
יכול להיות שאת מרגישה תחושות של אשמה לעתים קרובות.
יכול להיות שאת מרגישה מאוכזבת לעתים קרובות מזה שאת לא עונה על הציפיות של עצמך.
לאורך החיים, אנו כנשים עם הפרעת קשב לומדות דרך ערוצים שונים שדרך החשיבה, העבודה, הדיבור, התקשורת וההתנהגות שלנו לא מותאמת לדרך המקובלת והמועדפת בחברה. בקיצור, אנחנו לומדות ששונה זה לא טוב. ומכיוון שאנחנו יודעות שאנחנו שונות, רבות מאיתנו מגיעיות לאמונה שאנחנו לא טובות. מתוך הספר: "A Radical Guide for Women with ADHD" מאת:סרי סולדן ומישל פרנק
למה לשים לב בתור אישה?
אם את מאובחנת או לא, יש כמה דגשים שהם ייחודיים לנשים ושווה לך להכיר:
הורמונים
אסטרוגן הוא הורמון נשי משמעותי שמתפקד גם כמוליך עצבי ועוזר באונה הפרונטלית. האסטרוגן מופרש ברמות שונות לאורך המחזור החודשי, ולאורך תקופות שונות בחיים. אצל כל הנשים יש הבדל בין השבועיים הראשונים של המחזור לשניים האחרונים למשל. האסטרוגן והדופמין קשורים זה לזה- ולכן בימים במחזור שבהם יש פחות אסטרוגן בדם בהחלט יכול להיות שתרגישי פחות מרוכזת ולאחר שבוע דווקא תרגישי ממש מפוקסת ו"על זה". חשוב לזכור שזה כימי! ולהבין באיזה שלב את של המחזור.
בחירת אמצעי למניעת הריון- אם יש לך יותר נטייה לשכחנות, אולי כדאי לבחור אמצעי שלא דורש מעקב ותיעוד יומיומי (כמו גלולות, שיטת המודעות לפוריות וכדומה).
יכול להיות שבהגנה על עצמך עם פרטנר.ית חדש.ה תרגישי יותר קושי לעצור כדי להשתמש באמצעי הגנה. תהיי מודעת לקושי ונסי לחשוב על פתרונות שיתאימו לך להתגבר על המצב :)
במהלך ההריון- יכול להיות שתרגישי אחלה ריכוז, עם שטף ההורמונים! אולי אפילו תצטרכי להתייעץ עם הרופאה ולהפחית מכמות התרופות.
דווקא אחרי הלידה, יש צניחות בדופמין ואסטרוגן. הצניחות יכולות מאוד להשפיע לרעה על הקשב, יש נשים שאפילו מתארות שזה מרגיש כמו ריקנות. נסי לנצל את התקופה המרוכזת של ההריון כדי להתארגן טוב יותר לתקופה שאחרי - להשיג יותר תמיכה לתקופות רגישות כאלו ולהוריד מעצמך עומס במה שניתן. וכמובן תזכרי- שזה הכי לגיטימי שיהיה לך מורכב, זו תקופה רגישה ומורכבת לכולן.
תהליך האבחון
הנורמות של מיני אבחונים סטנדרטיים, מבוססות ומותאמות לגברים ולכן יכול להיות שנתקלת גם באנשי מקצוע שלא האמינו לך או הניחו שזו הפרעה אחרת – דיסטמיה, הפרעת אישיות גבולית, דיכאון תפקודי...
יכול להיות אפילו שקיבלת אבחנה פסיכיאטרית כמו למשל הפרעת אישיות גבולית, או הפרעת חרדה אבל את מרגישה שיש משהו יותר או שאת מאוד מתחברת למה שנכתב פה ורוצה לחקור את זה.
תרופות וסיכונים
התאמה של תרופה נכונה, במינון נכון יכולה לשפר את התפקוד תחושת השליטה שלך בהפרעת הקשב בצורה משמעותית. אבל חשוב מאוד להשתמש בתרופות בצורה אחראית ולהימנע ממצבים כאלו:
יש נשים שבוחרות להשתמש בתרופות של הפרעת קשב על מנת להוריד את תחושת התיאבון ולרזות. מדובר בתופעה שמסכנת אותך ומייצרת סטיגמה מוטעית על טיפול תרופתי.
יש נשים שמתוך הרצון הטבעי לתפקד ולהספיק את כל מה שאנחנו חושבות שאנחנו אמורות, משתמשות בתרופות כדי למנוע שינה, או לוקחות כמויות גדולות מידי של התרופה.
אוקיי, זה פחות או יותר מה שאני מרגישה,
מה לעשות עם זה עכשיו?
שלב 1: פנייה לרופאת המשפחה בקשי הפנייה לרופאה מומחית קשב/מרפאת קשב, בהתאם לקופה בה את נמצאת. שלב 2: תקבעי תור למומחית רשמי את הפרטים ביומן (או כל שיטה אחרת שעובדת לך) ותאספי מסמכים רלוונטיים אם יש. שלב 3: התור למומחית מפגש עם המומחית- פסיכיאטרית / נוירולוגית / רופאת משפחה עם התמחות בהפרעת קשב, חשוב ללכת למומחית בגלל הרגישות והמורכבות באבחון כזה. האבחון מורכב בד"כ מ2-3 פגישות, יש כאלו עם אבחונים ממוחשבים ויש כאלו שבוחרות שלא. כך או כך, מרבית האבחון יהיה תשאול מדוקדק שלך ושל ההיסטוריה שלך והתסמינים כדי לנסות ולהבין האם אכן מדובר בהפרעה והיכן היא מפריעה לך ביומיום.
אובחנתי! מה עכשיו?
הטיפול בהפרעת קשב הוא מתמשך ורב-מקצועי, ויכול להיות שתפני לקבלת עזרה יותר מפעם בחייך בהתאם לשלב שבו את נמצאת והאתגרים החדשים שהוא מביא איתו. בגלל הקושי באבחנה מותאמת והרגישות הגדולה שכרוכה בנושא הזה, תמיד הכי מומלץ לפנות רק לאנשי מקצוע שהתמחו והעמיקו בADHD באופן ספציפי. איתך בחבורה יש עוד הרבה נשים מהממות כמו מיה ורטהיימר, זואי דשאנל ואמה ווטסון, אז אל תתביישי לדבר על זה ולשאול את מי שאת צריכה כדי להשיג טיפול נכון! רופאה:
מעקב: רצוי מאוד למצוא רופאה מומחית שאת מתחברת אליה ומרגישה איתה בנוח, לשתף ולחשוב על התאמת הטיפול התרופתי.
את המעקב תעשו אחת לחצי שנה, או על פי הצורך. כדאי שתפני לרופאה המומחית בכל שלב שבו יש שינוי מהותי בחייך שיכול להשפיע- הריון, תחילת גיל המעבר, תקופה של משבר וכו.
טיפול תרופתי מותאם למצבך (ולפי העדפות סדר יום): תהליך התאמת טיפול תרופתי הוא ארוך, אל תתיאשי אם הכדור הראשון לא מתאים ישר! בשביל זה את הולכת למומחית.
מרפאה בעיסוק:
מרפאות בעיסוק מומחיות בתחום הקשב, מלוות אותך לאורך סדרת טיפולים במטרה לקדם אותך בתחומים שחשובים לך.
הן עוזרות לך לשפר התפקוד היומיומי ולקדם מטרות אישיות דרך התמקדות בתפקודים ניהוליים, העלאת מודעות, התאמת סביבה ורכישה של אסטרטגיות (שיטות) אישיות להתמודדות היומיומית.
יש מרפאות בעיסוק שמתמחות בשיטות ספציפיות להפרעת קשב כמו למשל, גישת COG-FUN A, גישה שעוזרת לך ללמוד לנהל את עצמך ואת האתגרים איתם את מתמודדת דרך למידה משותפת של הפרעת הקשב הייחודית שלך. שיטה זו הומצאה באוניברסיטה העברית בירושלים והוכחה כיעילה במחקרים.
דיאטנית:
יש דיאטניות שמתמחות בייעוץ לנשים שנוטלות תרופות שונות, ביניהן תרופות לADHD וההשפעה על תיאבון, משקל וכו. כמו כן, יכולות לייעץ בנוגע למאכלים שונים שכיף לאכול גם אם הטיפול התרופתי משפיע על התיאבון.
פסיכולוגית/ מטפלת רגשית:
פסיכולוגית/מטפלת רגשית מומחית בתחום, עוזרת לתת מענה לקשיים הרגשיים שעולים סביב ההפרעה. קשיים רגשיים מול המשפחה או אולי קשרים חברתיים שנהיו מורכבים עבורך.
תכניות חונכות:
אם באוניברסיטה, או בניסיון קבלה לעבודה, יש מגוון תוכניות חונכות שנועדו להקל ולעזור בהסתגלות ללימודים, עבודה וכו. לתת עזרה פרקטית ותכל'סית.
מטפלת מינית:
אם את מרגישה שהפרעת הקשב מעיקה עלייך בייחוד בתחום המיני, מומלץ לפנות למטפלת מינית מורשית. כמו תמיד, רצוי למצוא מישהי שמכירה את התחום.
פעילות גופנית:
מאוד חשוב לבצע פעילות גופנית! היא הוכחה כעוזרת למצב הקוגניטיבי והרגשי.
מצד שני, ייתכן שאת מרגישה קושי "להתניע" ולהתמיד בפעילות גופנית. מומלץ במקרה כזה לשקול לקחת מאמנת גופנית אישית שתגיע לפי הצורך ותעזור לך עם זה.
מיינדפולנס:
יש תרגול מיינדפולנס שמותאם להפרעות קשב באופן ספציפי.
מקורות מידע ותמיכה
אתר: www.chadd.org , Children and Adults with ADHD
עמוד האינסטגרם של מירה בוקאי- מרפאה בעיסוק מומחית בהפרעות קשב
הספר: 168 שעות של הפרעת קשב, טל קפלינסקי וד״ר ירדן לוינסקי
הספר: A Radical Guide for Women with ADHD, Michelle Frank and Sari Solden
מירה בוקאי
מרפאה בעיסוק מטפלת במבוגרים.ות עם הפרעת קשב ו/או וויסות חושי
בעלת תואר ראשון בריפוי בעיסוק מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני מאוניברסיטת תל אביב עם התמחות בבריאות הנפש בקהילה. בנוסף, בהסמכה לטיפול במבוגרים על פי גישת cog-fun.
אני נשואה לגיא שהוא גם מופרע קשב, ואמא של דןדן בן 4.5 ואלי בת 1.5. ולוקה הכלבה בת 6, שהיא כלבה עם ראש קטן וגוף ענק כי היא שואב אבק טוב יותר מכל דייסון או איי-רובוט. הלהקה האהובה עלי בעולם הם הפו-פייטרס, אני שונאת לקרוא ספרים אבל יכולה לשמוע פודקאסטים מקצועיים עם אותו התוכן בדיוק שעות על גבי שעות.
מירה לקחה את ההתמודדות שלה ובחרה להתמקצע, היא בוחרת לשתף את מה שעובר עליה כ"מופרעת קשב" ולתת לחוויה הזו שיכולה להיות לפעמים מבלבלת - מושגים והסברים. יש שיקראו לזה "היפרפוקוס" אנחנו קוראות לזה השראה!
Comments